שוטרי מג"ב הורו לבני משפחת המחבל שביצע אתמול את הפיגוע הנורא בירושלים, בו נרצחו שלושה בני אדם ונפצעו עשרות, לפרק את סוכת האבלים שהחלו להקים סמוך לביתם. החלטה זו נוספה על ההחלטה לשלול את זכויותיהם של בני המשפחה בביטוח הלאומי.
המחבל היה אזרח המדינה. כך אולי גם בני משפחתו. גם אם נניח שהצורך בהרתעה מהווה עילה להחמיר עם מי שפשע, אינני מבין במה חטאה המשפחה. הנה, ללא משפט ואולי אף מבלי שנעברה עברה, שופכת המדינה את חמתה על חפים מפשע, ללא רסן. אין המשפט הפלילי אוסר להתאבל על רוצח, מנוול ככל שיהיה, ובמדינה דמוקרטית, מה שאינו אסור - מותר.
פעולה רעה שכזו אינה מראה את עוצמתה של המדינה, אלא חושפת את חולשתה. הסנקציות המשונות - איסור על מנהגי אבלות ושלילת הזכויות לביטוח לאומי - שאינן לפי חוק, מדגישות את חוסר האונים והתסכול. מישהו היה מעלה על דעתו לנהוג כך עם משפחתו של ברוך גולדשטיין? או משפחתו של יגאל עמיר?
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה